שטח מגרש: כדונם. שטח בנייה: כ- 500 מ"ר
הפנים והחוץ, עיצוב הפנים והאדריכלות, אינם ניתנים להפרדה זה מזה. דבר זה בא לביטוי באלמנטים רבים בבית זה, המשלב בין אסתטיקה ים תיכונית של אור ושמש עם מינימליזם ממושמע של קוים ומישורים. קירות הבטון הקונסטרוקטיביים הממשיכים פנימה בגמר הטבעי שלהם, הם האלמנט הבולט המבטא את האמירה הברורה של גבול מטושטש בין פנים וחוץ, בין אדריכלות ועיצוב.
התכנון האדריכלי של הבית מבוסס על שני צירים העוברים בין פנים לחוץ. האחד- ציר הבית-  העובר דרך החלל הציבורי, מסדרון החדרים ועד קצה המגרש. והאחר- ציר התנועה/ציר  האנכי- המלווה את הכניסה אל חלל המדרגות והקומה שמעל וקושר את החצר המערבית למזרחית.
שני הצירים באים לידי ביטוי בחומר; בחומר הקירות, הריצוף , והתקרה, ובאל-חומר; צירי המבט, החזרת אור מבוקר ודינמי המשתנה במהלך שעות היום עם שינוי השמש מעל. הבית בנוי בשני מפלסים - קומת קרקע ומרתף.  קומת הקרקע מחולקת לחלל הפרטי והציבורי. החלל הציבורי פתוח לחלוטין ומשלב בין חלל מגורים, מטבח ופינת אוכל, ללא הפרדה מוחלטת ביניהם. האלמנטים השונים המופיעים בחלל זה, בין אם פריטי ריהוט או קירות, "מונחים" בו  ומגדירים תחומי שימוש. האגף הפרטי של הבית מכיל 3 חדרי שינה ויחידת הורים מופרדים ומוגדרים.
מבנה המגרש הוא ש"הוליד" את רעיון של הפרדת יחידת ההורים במפלס. שימור מבנה הקרקע המקורי במגרש איפשר היררכיה בין יחידת ההורים, הפנים והחוץ שלה, לבין שאר הבית. יצירת ניתוק בין קירות חדר השינה והקרקע של האגף הפרטי מאפשרת פרטיות ומדגישה את היררכיה בין החללים השונים. הריחוף שנוצר מכך יוצר תחושה של קלילות וקושר ויזואלית בין הקומה המרכזית למרתף שמתחת.
קומת המרתף משמשת כחלל משחקים רחב עם יציאה לחצר משחקים, חדר עבודה וחדר אורחים. תכנון הבית הותאם לסגנון חיי המשפחה המתנהלים באופן אינטסנטיבי בין אזורי החוץ  והפנים. יצירת האיזון בין "פתוח" ל"סגור" מתבטאת בחומר , צירי מבט ויחסי הגומלין בין החשוף לנסתר. החזית לרחוב אטומה ברובה ומאפשרת פרטיות לדיירי הבית בעוד שאר החזיתות מחוררות ומאפשרות יציאה החוצה למגוון סיטואציות חוץ שונות. כל חללי הבית, למעט חדרי השינה תוכננו בפתיחות מלאה אחד לשני - כחללים רחבים בעלי קשרים ויזואליים המשכיים או מרומזים, ואל החוץ - החלל המרכזי נפתח אל החוץ בעזרת פתח  רחב של כ 15 מי ויוצר חלל ציבורי שלם המורכב מפנים וחוץ ללא מחסומים וגבולות.
התנועה בבית מלווה במבטים שונים אל החוץ, חלקם חשופים וגלויים, וחלקם ממוסגרים ומבוקרים אל פיסת נוף שתוכננה במיוחד עבורו. תפיסת העולם המלווה את עיצוב הבית הוא השקט והאיפוק הצורני; הבית כמקום של רוגע בו הפרטים המינימליסטיים השפה הנקייה והממושמעת מפרידים מהחיים שבחוץ. האדריכלות ועיצוב הפנים  משלבים התייחסות אקלימית לאור ואוורור, ביטוי לאופי השימושים בבית , וקו עיצובי אחיד לפנים ולחוץ.
מערכת החומרים והגוונים המשמשים את החוץ והפנים נעים בין לבן לאפור עם שילוב של סרגלי עץ, הצורניות פשוטה ונקייה והאור משחק תפקיד מרכזי בעיצוב הפנים. אלמנטי ההצלה וחריצי האור יוצרים מופעים צורניים המשתנים במהלך היום ו"משחקים" על תקרות, קירות ורצפת הבית. שילוב המופעים הגאומטרים של האור כנגד המשטחים האופקיים והאנכיים בעלי החומריות השונה יוצרת אווירה ייחודית לחללי הפנים ולחזיתות הבית ומשדרת אחידות ושקט בעל עוצמה.