המגזין
עיתון עיצוב  
 
 
הארץ

דומוס

זבוב על הקיר

פרביטל

 jelly

פורמקס

לופט

תומס

בלורן

אוריין

אות העיצוב

פלטכניקה

טיראן

אלסר

bob dylan

face

סקיילייט

נוריאל

בלון





     
קיבוץ-באוהאוס-תל אביב

אדריכלית היידי ארד ואדריכלית ד"ר הדס שדר. צילום: צחי אוסטרובסקי

ביתו הפרטי של אריה שרון ברחוב הירקון בתל אביב, בעל מראה של "וילה עירונית" טומן בחובו שילוב מפתיע של בית חמולתי: למשפחתו ולמשפחות שני ילדיו ושימוש בשפה ועקרונות תכנון חלל מודרניסטיים.

Let our dwelling have no particular "style", but only the imprint of the owner's character. The architect, as producer, creates only half a dwelling; the man who lives in it, the other half
 Marcel Breuer

אריה שרון, אחד האדריכלים הקנוניים של ה"יישוב" ואחר כך של מדינת ישראל, התגורר במשך שנים רבות בדירה בבניין בפינת הרחובות שנקין ושדרות רוטשילד בתל-אביב. רק בשנות החמישים לחייו בנה לעצמו בית ברחוב הירקון 244 בעיר. הבית ממוקם באחד המקומות היוקרתיים: מול גן העצמאות עם מבט הישר לים. בשנות החמישים הוגדר איזור זה כ"שכונת פועלים ט'".
בהיתר הבנייה משנת 1958, אושרה בניית בית משפחתי בן שתי קומות וקומה שלישית חלקית:דירה בת 3 חדרים וחדר שירות עבור אלדר, בנו הבכור של שרון מאשתו השנייה חיה בקומת הקרקע.  דירה בת 3 חדרים, מחסן וחדר שירות בקומה הראשונה ואטליה עבור אריה שרון עצמו בקומה השנייה החלקית של הבית. מאוחר יותר, בשנת 1979, הוגשה בקשת בנייה נוספת לבניית דירה בחזית האחורית (המזרחית) עבור אורי שרון, הבן הצעיר שלו ושל חיה.

א. סוציאליזם

חזות הבית אינה מגלה את החלוקה הפנימית ליחידות מגורים שונות. המבנה מוקף בחומה נמוכה מבטון חשוף ובה שער העשוי קורות עץ רחבות. החומה מסתירה מהרחוב מהלך מדרגות יצוקות וטרסה מסיבית, המובילה אל הכניסה לשלושת הדירות. ההולך ברחוב הירקון עלול להתרשם שמדובר במבנה אחד, קרי: בוילה עירונית. התרשמות צורמת ביחס לשרון ה"סוציאליסט".
ואכן, ההיסטוריה האישית והאדריכלית של שרון שוזרת סוציאליזם וארכיטקטורה. תחילתה בקיבוץ גן שמואל, אותו ייסד אריה שרון עם קבוצה מתנועת הנוער, איתה עלה ארצה בשנת 1920. לאחר עבודות קשות של ייבוש ביצות ועיבוד האדמה החלו בבניה, בה היה לשרון תפקיד מרכזי. נבנה גשר, סילו לחיטה, נבנו כוורות. הכוורת הייתה השיעור הראשון באדריכלות: הדבורים השכילו ליצור את "השיכון" הפונקציונאלי והחסכוני ביותר. בשנת 1926 שרון לקח חופשה מהקיבוץ ונסע לגרמניה לסיור לימודי בין יצירות אדריכליות. ברכבת קרא חוברת בשם "האנשים הצעירים" ובו ברגע הבין את יעדו: הוא החליף רכבת ונסע לדסאו לבית הספר ה'באוהאוס'.
ה"באוהאוס" לא היה רק בית ספר לאמנות ולאומנות. הוא היה בעל תפיסת עולם: תפיסת עולם סוציאליסטית. עיצוב המוצר דגל בשימוש במיכון מתקדם כדי לייצר מוצרים טובים וזולים לכל פועל. גם המגורים שפותחו בבית הספר ועל-ידי המורים-אדריכלים, נבעו מתפיסת עולם זהה: בניית שיכונים לפועלים, זולים אך יעילים, תוך מקסום הפונקציונאליות הדירתית ושימוש בחומרי בנייה מתקדמים. לא בכדי מצא עצמו שרון, שחי את הסוציאליזם בקיבוץ שהקים, עובד עם סיום לימודיו אצל האדריכל האנס מאייר הסוציאליסט, ראש המחלקה לארכיטקטורה ומאוחר יותר מנהל הבאוהאוס.

ב. תוכנית

בחינת תוכניות בית שרון מעלות כי הן מאופיינות ביעילות מקסימאלית. החלל הציבורי (חלל היום) הינו חלל פתוח וזורם לאכילה, לאירוח ולהכנת האוכל. בחלל המרכזי משולבת ספריה גדולה לאורך כל הקיר. חדרי השינה (חללי הלילה) מופרדים באמצעות מסדרון. האחסון מטופל באופנים שונים: כרהיט הפרדה בין חלל האכילה והמטבח, לאורך המסדרונות והמעברים, וכמובן, כיחידה תוך קירית בחדרי השינה. לכל יחידות האחסון בבית פותח פרט ידית פתיחה ייחודי.
עקרונות התוכנית אינן מפתיעות. עיון בהיסטוריה של שרון – אינה מותירה מקום לספקות: הזרעים שנטעו ב"באוהאוס" נבטו בארץ. יעילות האחסון הינה חלק בלתי נפרד מפיתוח הדירה היעילה. אין זה מקרה, שהמטבח המודרני החל כ"מטבח פרנקפורט". הוא פותח בגרמנייה בין שתי מלחמות העולם, בשיכוני הפועלים. אותו חדר קטן ויעיל, המכיל משטח עבודה, כיור וכיריים, וארונות לכלים ולמזון לגובה הקירות, השכיל לשלב בין התוכנית הדירתית לבין האחסון כבר אז.
גם מקורן של עקרונות התוכנית זהה. שרון יישם אותן לא רק בביתו הפרטי, אלא עוד קודם בבניית שיכוני הפועלים בארץ. נחזור להיסטוריה האישית: שרון שב לארץ מגרמניה ב-1932. עם חזרתו הוא תכנן את ביתן ההסתדרות ב"יריד המזרח" ומשם קצרה הייתה הדרך למעורבות תכנונית (אם לא לתכנון אישי) של כל "מעונות העובדים" של הסתדרות העובדים העבריים בת"א. תוכנית הדירות הייתה פונקציונאלית ויעילה: הפרדה בין אזורי יום לאזורי לילה וריכוז השימושים ה"רטובים" באזור אחד, בדומה לתוכנית ביתו הפרטי. גם הסוציאליזם מצא את מקומו בתוכנית: לצורך בניית מעונות העובדים אוחדו מגרשים ותוכננה יחידה מבנית אחת עבור כ-150 דיירים. דירות המגורים היוו מעטפת לחצר פנימית שיתופית, מנותקת ויזואלית ואקוסטית מהרחוב, ששירותים שיתופיים וציבוריים של דיירי המעונות – פנו אליה בקומת הקרקע. בביתו הפרטי של שרון, ניתן לפרש את חלל הכניסה לדירות כמקבילה לחצר הקהילתית. המרפסת  המקורה בפרגולת עץ היוצרת חלל מוצל ופרטי מאוד באיכותו.

ג. חומרים

שלושה חומרים בבית שרון: בטון, עץ ואור. החזיתות והגדרות בנויות בטון חשוף וכבד. מעין ברוטליזם, שאך החל להגיע לארץ מאירופה. הריהוט – בנוי עץ. אין מדובר רק ברהיטים, כספריה וכשולחן האכילה הגדול, אלא גם ב "ריהוט" של הבית: בתריסים, בפרגולת הכניסה. שילוב החומרים מקנה את תחושת המגורים המושלמת: מחד גיסא, מעניק הבטון תחושה של יציבות ומגננה. מאידך גיסא, מעניק העץ את החמימות ואת עדינות המגע הביתי.
החומר השלישי הוא האור. הכניסה לדירתו של שרון, הממוקמת בקומה הראשונה, נעשית דרך טיפוס במדרגות המוארות באור רך. אור זה מושלך על חלל המדרגות באמצעות קיר, המורכב מעיגולי זכוכית. השמש החודרת דרך הזכוכיות הצבעוניות, מעניקה לחלל תחושה קסומה וחמה.
החזית המערבית – היחידה שנגלית לעין מהרחוב, מגלה את רגישותו למקום: החזית פונה מערבה, לנוף לים ולשמש קופחת. כל הפתחים והמרפסת העליונה זוכים לטיפול מפורט מאוד של תריסי עץ, שנצבעו בלבן עם הבנייה. תריסים, המאפשרים שליטה מוחלטת בסינון האור לאורך היום. בקומה העליונה מרפסת רחבת ידיים שאופיינה במערכת קירוי מתפרקת ובתריסי הצללה. גם כאן, מערכת הקירוי והתריסים  יצרו חלל חיצוני מוגן משמש, הנהנה מהבריזה הקרירה של אחר הצהריים. עד היום, אנו עדיין יכולים לחוש את האיכות התכנונית של חלל זה.

ד. מודרניזם

רבות נכתב על שרון ועל המודרניזם בו הוא לקח חלק, כמייצגי מהפכה ארכיטקטונית השואפת לתרגם אידיאולוגיה לפרוגראמה הלכה למעשה. במסגרת "חוג האדריכלים", אותו הקים עם האדריכלים נויפלד ורכטר, טרם קום המדינה יצאו נגד השלטונות ועיריית ת"א והצליחו להביא לשינויים ולבנייה חדשה המזוהה עם "הסגנון הבינלאומי": בנייה על עמודים, חזיתות פשוטות, גגות שטוחים, חלונות סרט ותכנית חופשית.
עקרונות הבאוהאוס הפכו לבסיס שפתו העיצובית של שרון, ושרון עצמו ראה באדריכלות המודרניסטית אמצעי לבניית חברה חדשה. יחד עם זאת, הבנת המודרניזם האדריכלי אינה מעידה לבדה על עבודתו של שרון. כדי להבין את עבודתו עלינו להעמיק ולראות גם את החלקים הלא מודרניסטיים שנשזרו בארכיטקטורה. חלקים המעניקים מרחב למקומי: לאור החזק של הארץ, לאקלים החם ולדיירים.
או אז נגלה, כיצד האור החזק של הארץ השתבר בין תחתיות הבקבוקים ותריסי העץ. כיצד מערכות קירוי מתפרקות, השכילו לפתוח את הבית לבריזה ולגונן מפני השמש, וכיצד האדריכל המודרניסטי הזה הקים לו בית חמולתי: למשפחתו ולמשפחות שני ילדיו, לשינה, לשהות ולעבודה, בדומה לדפוסי המגורים הקדם-מודרניסטיים. 
שרון מספר כי שמח למצוא בספרו של ויטרוביוס "על אודות אדריכלות" ציטוט האומר כי: "אם על תכניותינו [לבתים פרטיים] להיות נכונות, אזי יש לתת את הדעת תחילה לאזורים ולסוגי האקלים שבהם הם עומדים להבנות. שכן סגנון אחד של בתים נכון לבנותו במצרים, ואחר – בספרד, ושוב, שונה מהם – בפונטוס, ואחר השונה מהם – ברומא, וכך הלאה באשר לארצות ולמדינות שונות באופיין...הרי ברור כי על התכניות לבתים להתאים לטבעו של האזור ולגיוון שבאקלים".



6   5   4   3   2   1  

        צילום משנות ה-60

קיבוץ-באוהאוס-תל אביב

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות תגובה לכתבה
1. מאיפה התמונות המדהימות האלה?
התמונות הישנות של הבית מדהימות, מאיפה הן לקוחות? http://www.publicschool.org.il/2010/06/kibbutzbauhaus/
The Public (03/06/2010)

         
 

דינה שהם // עיצוב תקשורת חזותית        בניית אתרים // QualityNet        כל הזכויות שמורות // מתחמי עיצוב בע"מ