התכנית של בית המגורים והסטודיו קהאיה, מבוססת על סידרה של מחיצות, במטרה ללכוד את אור השמש ולפזרו מחדש.

תכנון
MAMOSTUDIO, ADI PURNOMO

Adi Purnomo זוכה פרס האדריכלות האינדונזית בשנת 2008, הוא אחד מהשמות המובילים בדור החדש של אדריכלים אינדונזים. המשרד שלו, ממו-סטודיו, עוסק בפרויקטים למגורים בתקציבים וגדלים שונים ומגוונים אשר לכולם משותף הרצון לצאת נגד הפיתוח האורבני והאדריכלי השנוי במחלוקת של ג'אקרטה. בנוסף לכך, הסטודיו בוחן את מגבלות תנאי האקלים בקו המשווה (אבק, לחות, טרופיות, צמחייה, יתושים וכו'). בזמן שמרבית האדריכלים בג'אקרטה בוחרים בקיצורי דרך, מפרידים את פנים לחוץ ומתקינים במבנים אותם הם מתכננים מערכות מיזוג מיותרות, Adi Purnomo מנסח פתרונות אדריכליים רדיקליים הנובעים מהמציאות האובייקטיבית בשטח.
בתי מגורים רבים שתוכננו ע"י ממו-סטודיו בג'אקרטה מבוססים על הקונספט של "תא אחד". כפי שהאדריכל מסביר: "כל הביניינים, גם אם הם בגדלים שונים, מבטאים את הרעיון של תא אחד, עם האפשרות להפוך אותם ליוצרי חללים ירוקים. הנוף הוא אמצעי חשוב ביותר והמיזוג שלו עם האדריכלות יוצר מרחב של אפשרויות". Permata Buana לדוגמא, היא וילה הממוקמת בשכונה צפופה של בינייני מגורים חדשים בסגנון ויקטוריאני בג'קרטה, המציעה שילוב מרחבי בין צמחייה ואדריכלות למגורים באופן שמאתגר את הגבולות הקבועים בין השניים ומעמיד לדיון את הרעיון של קיימות ואדריכלות אקולוגית כפי שאנו תופסים אותם היום. התכנון בצורת קופסא פשוטה עם חלוקה פנימית המאורגנת ע"י סידרה של חצרות פנימיות ופירים המכניסים צמחים, פירות, מים, אור וצל אל תוך החללים הפנימיים ביותר של הביניין. השילוב המדוייק של האלמנטים האלה נועד להפחית את החום ולאפשר את וויסות כניסת האוויר לחלל ובכך להפחית את צריכת האנרגיה. מעל, הגג הרחב מכוסה בצמחייה עשירה ובריכות נוי. אף על פי כן, נראה ש- Adi מהסס לתייג את המבנה שלו כ"אקולוגי", הוא מעדיף להתייחס אליו מעל הכל כתשובה הטיבעית לתנאים האקלימיים: "במקרה הזה, עקב מגבלות השטח, הצמחייה הירוקה צומחת באופן ורטיקלי מעל המים ומספק בדרך זו אוויר צונן לחלל המגורים. פשוט כך. באותו הזמן הגג מכוסה צמחייה ומהווה חצר נוספת, מעין בונוס, מכיוון שהשטח הפנימי כולו בנוי. בנוסף, הוא תורם לקירור החדרים שתחתיו".
בשנת 2005 Purnomo פירסם את Relativitas, אוסף מאמרים ותמונות בשחור ולבן בהם הוא מנתח פעולות, תאוריות ודילמות בעבודתו. באוסף הזה מתגלה האמביציה שלו לפתח שפה גמישה וזורמת, אך גם הרצון ל"חופש שאינו סימן לאגו מטורף, אלא יותר לתשוקה מוזנת היטב". בשם התשוקה הזו Purnomo בחר לשמור על מידות הסטודיו שלו: "זהו סטודיו קטן שהוא כמו יתוש הנוגע בפני המים בלי לצלול לתוכם. אפשר כמובן להטיל ספק ברמה המקצועית של הסטודיו. מסיבה זו, אני מתנסה ומתעמת כל הזמן עם הפרודוקטיביות שסוג כזה של סטודיו יכול להבטיח".
הפרויקט האחרון שלו הוא בית מגורים- סטודיו קהאיה. המוטו בתכנון היה "לתת לאור לעצב" שהוא אבולוציה בחשיבה של Purnomo: "זו דוגמא למבנה שתוכנן בתקופה שבה העמדתי לדיון את הנושא של חשיבה רציונליות בתכנון, כאשר שאלתי את עצמי האם רציונליות מעכבת או מקדמת את התהליך היצירתי". מכיוון שהמבנה הוא בעת ובעונה אחת סטודיו, גלריה ובית עבור צלם וצייר, האור הוא חומר שעיצב את החלל. כל המבנה תוכנן על בסיס סידרה של קירות משופעים, על מנת ללכוד את האור הטיבעי בשעות מסויימות של היום ולפזרו מחדש בחלל. הגלריה, הממוקמת בקומה העליונה, מקבלת את כמות האור הגדולה ביותר ומעט לחות; בקומה האמצעית ממוקמים חללי המגורים וקומת הקרקע פתוחה לציבור. המעברים מוקמו בהיקף הביניין, כך שהגישה לקומה העליונה לא פוגעת בפרטיות.
החיפוש אחר פיתרון למבנים שיכול לטשטש את הגבולות בין חללי פנים וחוץ הוא שהוביל את האדריכלות הטרופית העכשווית של ממו-סטודיו. הפרויקטים האלו צומחים בתוך קהילת אדריכלים קטנה אך נמרצת, ושואפים למצוא איזון בין אחריות מקומית ליצירתיות גלובאלית, בין העיר והאדריכלות.
בתמונות:
החזית הפונה לרחוב של מבנה המגורים והסטודיו קהאיה.
מבנה הפיר המרכזי מוגדר ע"י קירות משופעים בבטון טיבעי. האור מגיע מהגן שעל הגג וחוצה את הביניין בקטעים, מגיע ומאיר את קומת הקרקע.
הפרוזדור המרכזי של בית PERMATA BUANA כולל גינה ורטיקלית. PURNOMO מטפל בצמחים כאילו הם היו חלק מהארכיטקטורה. באותו הזמן, הוא מתריס נגד העובדה שכמות השטחים הירוקים בעיר ג'קרטה פחתה מ- 30% ל-9% במהלך 20 השנים האחרונות: כמו כמו ערי הבירה האסיתיות היא גדלה באופן מהיר וכאוטי. האדריכל מאמין, בכל אופן, שאפילו מבנה יחיד יכול להציע מענה לסדר אורבני שנעשה דל במובן של איכות וכמות החללים הציבוריים שלו.
בפרויקט של הבית-סטודיו-גלריה קהאיה, האדריכל האינדונזי ADI PURNOMO השתמש באור כאילו היה חומר ביניין. הבחירה הזו משקפת גם את המקצוע של הבעלים (צלם עם תשוקה לציור ופיסול) ואת האופי הפרטי-ציבורי של הביניין (בית עם סטודיו וגלריה בקומה העליונה).
המדיניות של האדריכל האינדונזי, שנולד ביוגיאקארטה ב-1968, היא "צעדים קטנים". גינת הגג בבית PERMATA BUANA, למשל, מפצה על השטח שתופס הביניין. בריכת המים עוזרת לצנן את הביניין ולהפחית את צריכת האנרגיה.