בתערוכה "Big Inaba Mad Mass" הארכיטקטורה מתאימה קנה מידה כדי לתת מענה למשבר הכלכלי ויחד עם זאת ולקדם את עצמה.

המשבר הכלכלי הנוכחי הביא לעצירתם של פרויקטים גדולים רבים באופן בלתי צפוי. אלו ברי המזל שממשיכים ודאי עומדים מול קיצוץ בתקציבים והלקוחות מגדירים היום קריטריונים יותר נוקשים כאשר הם מתחילים פרויקטים חדשים. אך כל זה לא אמור לגרום לחששות מופרזים, מכיוון שהאדריכלות היא מקצוע גמיש שהוכיח שהוא יכול לתת מענה יעיל גם - אם לא בעיקר – בתקופות קשות כגון אלו. ארבעת משרדי האדריכלים שחברו יחד עבור התערוכה במוזיאון גיאונגי לאמנות מודרנית בעיר אסאן, בדרום קוריאה – "Big, Inaba, Mad and Mass Studies" – מאמינים שאדריכלות אינה צריכה להיות פחות שאפתנית או אנרגטית והם משוכנעים שניתן לספק פתרונות קריאטיביים למצב הנוכחי באמצעות פיתוח פרויקטים יותר ורסטיליים.
ארבעת המשרדים הציעו תכנית עירונית עבור העיר אנסאן בקוריאה, שעושה שימוש בצורות אדריכליות הניתנות לשינוי בגודל ובשימוש. האדריכלים מארבעת המשרדים -  Bjarke Ingles, Jeffery Inaba, Yansong Ma ו- Minsuk Cho – נותנים פירוש מחודש למושג "יתרון הגודל" (Economy of scale) המוגדר במקרה זה ביכולת של צורה אדריכלית אחת לשמור על איכות ולתפקד בקני מידה שונים. העבודות ניתנות להתאמה וכל צורה יכולה לגדול ולהצטמצם ועדיין לתפקד כביניין. יותר מכך, יש להם יכולת נוספת להשתנות באופן דרמטי במידה ולהפוך מבניין לרהיט ולצעצוע.
בהתחשב בחוסר היציבות הכלכלית של ימינו, האדריכלים מציעים אדריכלות שיכולה לשנות מידות ולהתאים אתה עצמה לשינויים במימון ובתקציבים. הצורות תוכננו בצורה כזו שאם ההשקעה הכספית בפרויקט פוחתת, ניתן לצמצמן; ולחילופין אם התקציב גדל, ניתן להתרחיבן. האדריכלות לא צריכה להיות מותאמת לקנה המידה האנושי או לצרכי המגורים רק במידה אחת; היא יכולה להיות מתוכננת בצורה כזו שהיא תהיה יעילה גם אם היא קטנה או גדלה ב-40, 50, או 60 אחוזים. עבור התערוכה, האדריכלים לקחו את הרעיון של קנה מידה צעד נוסף קדימה ופיתחו פרויקט המתפקד גם כשהמידות משתנות ב-1,000 או ב-10,000 אחוזים.
בהזמנה של המוזיאון לאמנות מורדנית גיאונגי (GMoMA), האדריכלים הציגו תכנית אורבנית וקבוצת ביניינים. התכנית לאזור החוף של אנסאן - עיר של 550,000 תושבים ליד סיאול - ובה בינייני מגורים, משרדים, חנויות ומשרדים מוניציפליים. הביניינים שהוצעו, תוכננו בגבהים שונים מ- 80 מטרים ועד ל- 400 מטרים ונמתחים על פני חזית של 1,500 מטרים, מוצגים בלובי המוזיאון ע"י שרטוטים, אנימציות וארבעה מודלים גדולים.
תחת הכותרת של ניסוי ברעיון של יתרון הגודל, המודלים תוכננו כאובייקטים בזכות עצמם המתאימים למגורים. כל מודל של התכנית האורבנית שימש כפריט ריהוט בתכנון הלובי. התצוגה התלת ממדית של הביניינים משמשת כאלמנטים בעיצוב הפנים של המוזיאון: ספריה חדשה, מערכת כיסאות ושולחנות, אזור לאונג' וקיוסק קבלה למבקרי התערוכה. כוריאציה נוספת במידות, הצורות יוצרו בקנה מידה קטן אפילו יותר כמנורת קריאה, גוף תאורה, פאזל ומשחק.
האדריכלים קידמו את העבודה שלהם לאורך כל הדרך באמצעות אובייקטים שהם מקבילים לפרויקטים האדריכליים שלהם. המודל הארכיטקטוני עוזר לקהל לדמיין ולהעריך את ההצעה של הביניין וליצור עיניין ודרישה לפרויקט עוד לפני שהוא נבנה. במובן הזה, אדריכלות היתה תמיד פעולה הנוטה לקדם גירסאות בקנה מידה קטן של עצמה. " Big Inaba Mad Mass" מנסה להוסיף דרגה עתידית לרעיון הזה, שתיבחן לאורך זמן, ולהציג את ההצעות בקנה המידה הגדול כמפרסמות של הגירסאות המוקטנות שלהן. המודלים האדריכליים הוצגו כדי לעורר עיניין בנושא התכנון העירוני, בעוד שזה האחרון נעשה על מנת להזמין את המבקרים להכיר את העבודות המוצגות בתערוכה.
JEFFREY INABA

העבודות המוצגות בתערוכה ניתנות להתאמה במידה רבה, וכל צורה יכולה לגדול ולהצטמצם ועדיין לתפקד כביניין. ויותר מכך, יש להם יכולת נוספת להשתנות באופן דרמטי במידה ולהפוך מבניין לרהיט ולצעצוע.