קרבתה לים של דירת נופש בהרצליה גרמה למתכנניה לעצבה כהמשך ישיר למשטח האינסופי הניבט ממנה ממערב.

המפגש בין אדריכלות לים היה מאז ומתמיד טעון ומלא קונפליקטים. מפגש בין משטח אינסופי, שגבולותיו אינם נתפסים לבין העיסוק בחלל התחום והקונקרטי; מפגש בין הישות הימית, שהמסתורי בה רב על הנגלה לבין העיסוק בחומרים ובמאור; מפגש בין השתנות תדירה שהטבע חי ומפעם בה לבין העיסוק בצרכים האנושיים. כיצד ניתן אפוא לנכס את תכונות הים לתוך פרוייקט אדריכלי? ככלות הכל, רוב הפרויקטים האדריכליים, וודאי שדירת מגורים, תחומיםבין תקרה, רצפה וארבע קירות. בדירה בהרצליה המשקיפה למרינה בתכנונם של האדריכלים איתי פריצקי ופאולה ליאני, נעשה ניסיון לפרש את הים פרשנות כפולה: האחת – גלויה וקונקרטית והשנייה  - סמויה ומושגית.
הפרשנות הגלויה של הים בעיצוב ובתכנון הדירה בוטאה בחלוקת החלל, בשימוש החומרי ובצבע. החלל הציבורי של הדירה עצום מימדים. הוא נפער לעיננו עם הכניסה לדירה, המשכי ורחב וצופה אל הים. רוחבו והמשכיותו - מזכירים את הסיפון הצופה אל הים הפתוח. לעומתו, חללי המגורים, הנמצאים בשתי קצוות החלל הציבורי – חדר ההורים בחלק המערבי הצופה אל הים, וחדרי הילדים והאירוח בקצה המזרחי של הדירה – מאופיינים בקירות ישרים ובצפיפות גדולה יותר המדמים ירכתיים של כלי שיט. הדימוי לירכתיים מתבטא בתכנון המבוכי של חדרי הילדים: אין אלו חדרים סטנדרטיים עם דלת כניסה לכל חדר, כי אם מבוך עם דלתות נסתרות ומשחקי אור המגמישים את החלל ומאפשרים את קריאתו השונה בכל פעם.
קיר מתקפל אלכסוני מחופה עץ טיק, המתחיל בקצה המערבי של הדירה, מתפתל לעומקה ונגמר מחוץ לגבול ראייתו של הצופה – מגדיר את החלל הציבורי מצפון. השימוש דווקא בעץ הטיק אינו מקרי. חומר זה משמש גם לבניית כלי שייט. חריץ שמוקם לכל אורכו של הקיר ממשיך – לעיני היושב בחדר המגורים – את קו האופק של הים הניבט מהחלון הרחב.
תקרת החלל הציבורי עשויה יריעת בריסול מתוחה ולבנה המשקפת בתוכה את כל המתרחש בדירה ובנוף מחוצה לה. כך, למרות גובהה הנמוך של התקרה, ההרגשה המתקבלת הינה של מרחב פתוח ומרווח. בנוסף לכך – התקרה רפויה במידת מה. רפיון המאפשר את תנודתה בבריזה המגיעה מן הים ומעצימה את משחקי הדימויים בין הדירה לבין הים וכלי השיט.
חדרי הרחצה בתוככי הדירה ממשיכים את המשחק: לכל חדר רחצה צבע. כצפוי: לכולם צבעים של ים. זה הפונה לים – כחול. חדר הרחצה הפונה לחצר האחורית – ירוק וחדר הרחצה השלישי - אפור, בדומה למזח בטון. השקיפויות שמייצרים משטחי הזכוכית של המקלחונים מדמים גם הם את שקיפותם של המים.
אולם, מעבר לדימוים גלויים אלו, הנקראים אחד לאחד, מעניק עיצוב הדירה גם פרשנות סמויה לים. פרשנות לים כמושג: הים האינסופי, הים הפרוע, התנועתיות הבלתי נגמרת, הכח הגדול של המים, קרני האור המשתברות לרסיסים. 
מרחביו האינסופיים של הים מובעים בדירה באמצעות משטחים המשכיים. בחלל הציבורי הרצפה עשויה משטח בטון מוחלק ללא חלוקות או פוגות והתקרה מחופה ביריעות רחבות. משטח העבודה של המטבח ממשיך עד אינסוף, לאורך החלל הציבורי והופך לארון אחסון ולמדף. משטחים אלו נוספים לקיר האלכסוני ההמשכי, מחופה הטיק, המשוטט בכל הבית. מלבד הדימוי הפשוט בין עץ הטיק לבין כלי שיט, מכיל גם הקיר האלכסוני משל מורכב לאינסופיותו של הים. הגדרתו של הקיר רופפת: שבירותו של הקיר מעניקה לחלל המגורים איכויות דינמיות ובלתי מוחלטות, המאתגרות את הדמיון והעיניים לתעות ברחבי הדירה ולתהות על גבולותיה.
המפגש בין שני סוגי המשטחים יוצר מתח: מצד אחד משטחים מוחלטים בצבעים קרירים המתחילים בתוך הדירה ונגמרים באינסוף – ומצד שני קיר העץ האלכסוני המתחיל בקו האופק של הים ונגמר בירכתי הדירה. כיוון שהקיר האלכסוני והשבור מחופה הטיק מעניק מימד גועש וטבעי לדירה, ניתן לומר שצדדיו השקטים והסוערים של הים דרים בכפיפה אחד, באותה דירה. המפגש בין שני סוגי המשטחים יוצר את שיווי המשקל בין ההמשכי למקוטע, בין החומרים הקרים והצבעים הקרים לבין החומרים הטבעיים והצבעים החמים.
גם חדרי האמבטיה בנויים משטחים. דלתות המקלחונים, המראות ואף הכיורים עשויים משטחים נקיים ללא מסגרות או שוליים. העדר חיפוי על קירות חדרי הרחצה תורמים לתחושת ההמשכיות: הקירות נקראים כמשטחים חלקים ושלמים בדומה למשטחי הזכוכית של המקלחונים, למשטח ההמשכי של המראה ולמשטח האופקי בתוכו מוטבע הכיור.
לתאורה הטבעית בדירה תפקיד בהעצמת דימוי הים. דרך דלתות חדרי הילדים המוארים ממזרח, נכנס האור למסדרון הצר המוביל אליהם ומשתבר על גבי קיר העץ האלכסוני. לעומת האור המדוד והמכוון בינות לחדרי הילדים, נשטף החלל הציבורי הפתוח באור עם היציאה אליו. משחקי האור בין החללים השונים מדמים את היציאה מירכתי הסירה אל הסיפון הפתוח.
המפגש הטעון בין הים לדירת המגורים יצר אדריכלות מלאת ניגודים – המסודר מול הלא רגולרי, המרחב הפתוח למול החללים הסגורים, החומרים הטבעיים למול בחירות הצבעים המובהקות. אותם ניגודים מהווים משל למורכבותו של הים, לשינוי המתמיד הקיים בו, היותו סוער ורגוע, שטוח והררי, מפתיע וצפוי ועם זאת – אחד.  ניגודים אלו מבטאים את הפרשנויות השונות שניתנו בעיצוב הדירה, הן באופן ישיר והן באופן סמוי, המעבירות את התחושה כי הדירה הינה סירה בלב ים, ולעיתים – אף הופכת לים עצמו.  

נתונים: גודל 275 מ"ר. תכנון 2008. סיום 2009
As flat as the sea.
Itai Paritzki & Paola Liani - Paritzki Liani Architects