אדם, סביבה, תרבות - דיון על קיימות
| המשבר האקלימי מחייב חשיבה חדשה על התכנון העירוני ועל משמעות המגורים |
אדריכל דוד קנפו. תכנון: קנפו כלימור אדריכלים
המשבר האקלימי העולמי והעיור המואץ מחייבים חשיבה חדשה על התכנון העירוני ועל משמעות המגורים בעידן של גלובליזציה וקיימות. העיר האקולוגית מעלה לדיון מחודש את הסדר העירוני והקהילתי המסורתי
1. עולם קטן
העולם קטן. במהלך שלושים השנים האחרונות אוכלוסיית כדור הארץ הכפילה את עצמה משלושה מיליארד לשישה מיליארד איש, ובשלושים שנים הבאות היא עתידה לגדול להיקף של תשעה מיליארד בני אדם. צפוף מאוד יהיה על כדור הארץ. למעשה, כדור הארץ במידותיו הפיזיים יכול לספק את הצריכה השוטפת של שניים עד שלושה מיליארד איש, המנהלים אורח חיים מודרני ובזבזני של היום. מעבר לכך כל ייצור וצריכה שוחקים את כושר ההתאוששות של הטבע ויכולתו לשמור על איזון בין צריכה לצמיחה. היקפי הפיתוח והבנייה הם מעבר לכושר הנשיאה של כדור הארץ. כל ארבעה ימים נבנים בכדור הארץ בניינים בהיקף של כל העיר סיאטל שבארה"ב. על מנת לעמוד בקצב הפיתוח של העולם המודרני, על כל מרכיביו, כדור הארץ צריך לגדול להיקף של פי שלושה מגודלו הנוכחי.
בעקבות המשבר הסביבתי האנושות הגיעה לנקודת הכרעה, בה היא צריכה להגדיר מחדש את יחסה עם הטבע ועם הסביבה, על מנת לשמור על שרידותה בעולם.
לאורך דורות, חונכנו לאור החזון של אדם מול איתני הטבע, כיבוש השממה. הפיתוח והבנייה נתפסו כסמלים של קידמה והשגיות. היום ברור שהאדם הכניע את הטבע. יערות נעלמו, ימות ונהרות התייבשו, שדות ירוקים מודברו, קטבים נמסו, מינים וזנים נכחדו, והפכנו את מרחבי כדור הארץ האין סופיים לכפר גלובאלי קטן וחרב בחלקים נרחבים. הקפת כדור הארץ שנחשבה פעם למסע השמור לנועזים ביננו, הופכת לטיסה שיגרתית, המחברת שתי קצוות עולם ואפשרות לגילוי שבטים ותרבויות נדירים באזורים נשכחים הינה נחלת ההיסטוריה הרחוקה.
הפילוספיה המערבית שמעמידה את האדם במרכז הבריאה באופן בלעדי, דלדלה את משאבי כדור הארץ והביאה אותו למשבר קיומי ממשי. הפיתוח והייצור אשר נתמכו בשריפת אנרגיה פוסילית ובשימוש מופרז בחומרי גלם בכל מחיר, פגעו אנושות בסביבה הטבעית של כדור הארץ, ועם תוצאות הניצול המופרז אנו נדרשים להתמודד כיום.


בעידן הקיימות, בניין מגורים הופך להיות פעיל הן בתחום איסוף האנרגיה ממקורות סולריים ואחרים, והן בתחום הטיפול במערכות המים, האוויר והפסולת. בניין המגורים הירוק יציע תכליות נוספות כמו חללי עבודה, פונקציות קהילתיות ואזורים לתרבות, פנאי ורווחה, המשלבים בתוכם חלל חוץ לגידול מוצרים חקלאיים אורגניים. בניין המגורים יאכסן סביבת חיים מלאה ובת-קיימא ובעקבות כך, הופעתו האדריכלית תקבל ביטויים חדשים, המתאימים לתכניו האקולוגיים.
2. שמש- כמקור חיים, מקור אור ואנרגיה
מליוני שנים זורחת השמש בכל יום מעל כדור הארץ, מאירה אותו, מחממת אותו, ונותנת לו חיים. מליוני שנים השמש שולחת על גבי קרניה אנרגיה אינסופית אל כדור הארץ ואנו מנצלים אותה באופן ציני לקידום תרבות השיזוף על חופי הים. מסונוורים מאורה, לא השכלנו לנצל את הפוטנציאל הגלום באורה והמשכנו לקדוח ביבשות ובאוקיינוסים בחיפוש אחר הנוזל השחור והחשוך, במקום להשתמש בקרני השמש הבהירות והנקיות.
השמש מספקת בכל יום כמות אנרגיה השווה לפי חמשת אלפים מכמות האנרגיה הנצרכת בכדור הארץ לקיומו ולשגשוגו. חמשת אלפים פעם אנרגיה נוחתת מידי יום על כדור הארץ. חמשת אלפים פעם אנחנו מסרבים לאסוף אותה. סינוור עד כדי עיוורון.
האנרגיה הסולרית הינה אנרגיה זמינה, נקייה, פשוטה להפקה ולשימוש ולמעשה היא, התקווה היחידה להמשך הקיום האנושי על פני כדור הארץ. האנרגיה הסולרית היא האפשרות היחידה המבטיחה אספקת אנרגיה להמשך קיום אורחות החיים המודרניים, לפיתוח החברה האנושית ולקיום כל מערכותיו הטכנולוגיים המתקדמים. האנרגיה הסולרית, בין אם היא מופקת מהחום על ידי מערכות טרמו-סולאריות, המבוססות על אגירת חום במים, שמן או נוזל אחר ובין אם היא מופקת מהקרינה ההופכת לחשמל על גבי משטחי סיליקון בלוחות פוטו וולטאיים, היא הפתרון המיידי והזמין לשחרור האדם מתלות בשריפת חומרי נפט, ובעקבותיו פליטות גזים, התחממות כדור הארץ, ופגיעה אנושה בסביבת החיים. השמש כמקור אנרגיה אינסופית מאפשרת לנו, לא רק אספקה סדירה ואמינה של אנרגיה בחלוקה שוויונית לכל תושבי כדור הארץ, אלא יש בכוחה גם כדי לשקם ולהחזיר לקדמותו את המצב המדורדר והמופר של הסביבה הטבעית על פני חלקים נרחבים של כדור הארץ. לראשונה יהיה אפשר להפריח מדבריות, להצמיח יערות, למלא אוקיינוסים בדגה ולהציל זנים על סף הכחדה, וצורות חיים הנידונים לאובדן לעולמים. אנרגיית השמש היא האור החדש שיכול לייצר שחר חדש לאנושות עיוורת, אשר טמנה את ראשה בחול זמן רב מידי ובעקשנות תמוהה.



מערך משולב של פונקציות ציבוריות בתוך מרחב ירוק רב מפלסי
3. ייצור – צריכה – ייצור – מעגל קסמים אובדני
המהפכה התעשייתית, שהחלה את דרכה במאה התשע עשרה והתעצמה והשתכללה במאה העשרים, שינתה את פני החברה האנושית. המכונה, שהייתה ההבטחה לשחרור האדם מכבלי העבודה הקשה והעבדות, שיעבדה אותו לעבדות חדשה, עבדות מודרנית של תרבות צריכה בלי גבולות. מעגל קסמים הרסני, שבמרכזו עבודה וצריכה או לחילופין ייצור וצריכה, ייצור וצריכה ושוב, ייצור וצריכה. הסחרחרה, הצרכנית ומכונת הייצור חיסלו את משאבי כדור הארץ והתייחסו לטבע, לא יותר מאשר כמאגר של חומרי גלם, הממתינים להפקה, לעלייה לפסי הייצור של צעצועים, רהיטים , מכוניות ושמלות עונתיים. קרוב לשבעים וחמישה אחוזים מכל המוצרים המיוצרים כיום בעולם מוצאים עצמם בפח האשפה לאחר תקופת שימוש של פחות משנה. ייצור ללא תכלית, כדי לקיים את אורח החיים המודרני הנצלני והבזבזני, הקרוי קידמה. כמו בסרט "זמנים מודרניים" של צארלי צ'פלין הגלגל מסתובב, המכונה שועטת ובולעת לתוכה את כל כדור הארץ והופכת אותו לאין סוף מוצרים חסרי תכלית, על מדפים אין סופיים של מרכולים. מוצרים אשר בעולם המערבי וכעת גם בעולם המזרחי הם ביטוי של הישגיות טכנולוגית , של נוחות ורווחה, ביטוי לעליונות האדם על הטבע.
האם המכונה והמהפכה התעשייתית הביאו לאדם ולחברה האנושית אושר רב יותר?
האם השחרור, לכאורה, מהעבדות הטרום תעשייתית הביאה את האדם להישגים רוחניים נעלים יותר? לערכים אנושיים מתקדמים יותר? לתבונה עמוקה יותר באשר למהות קיומנו על פני כדור הארץ?
היום, משברור שכדור הארץ אינו מסוגל לספק יותר חומרי גלם למכונה האימתנית שהאדם יצר, ויש איום ממשי לקיומו בסביבתו הטבעית, אנו חייבים לחזור לברר לעצמנו מהו מהות הקיום האנושי על כדור הארץ ומיקומנו לצד יצירי הבריאה האחרים.
האדם הפך לאדון העולם, הכניע את הטבע ואת כל שאר המינים, ועל כן רובצת עליו האחריות העליונה לדאגה כנה ואמיתית להמשך קיום כדור הארץ והטבע, על כל מרכיביו. היום, גורל כדור הארץ נתון בידי האדם והוא חייב לנסח את החזון ואת העתיד של העולם, ולהבטיח את עתיד קיומו, כפי שהיה כאן אלפי או מיליוני שנים בעבר.
קיומו של האדם תלוי, באופן מוחלט, בבריאות כדור הארץ ובתנאי המחייה הבסיסיים כמו: אוויר, מים, צמחייה, אקלים וכל שאר המרכיבים, המאפשרים לנו , להמשיך ולהתקיים. האדם חייב להבין שרק קיום הרמוני של כל מרכיבי הטבע, יבטיח ערובה להישרדותו כאן. האדם חייב להפנים שאיתני האדם הרסניים הרבה יותר מאיתני הטבע וריסונו הינו ערובה להשתלבותו ביצירה ההרמונית של כדור הארץ . על האדם לנסח מחדש את מקור האושר האנושי ולשנות את אורחות חייו ולנטוש את מעגל הקסמים האובדני של ייצור וצריכה ולו מן הסיבה הפרוזאית שלא נמצא בהם אושר ממשי לפרט או לחברה.
גם במקרה ונשכיל לשלב את האנרגיה הסולרית במכונת הייצור האנושית, ונפסיק לזהם באופן אכזרי את הסביבה, ונמשיך לקיים את אורחות החיים המודרניים, כפי שהיכרנו אותם עד היום, עדיין יש תוקף לשאלה בדבר מהות האושר האנושי ובשאלת אורח החיים של האדם והקהילה במאה העשרים ואחת, על פני כדור הארץ, שהפך לכפר גלובאלי קטן,שאר יישא על גבו קרוב לעשרה מיליארד איש בעתיד הקרוב, במרחב מוגבל, עם משאבים סופיים ועם רצון ושאיפה להמשך קיום אנושי עוד דורות רבים.
.jpg)
.jpg)
מבט אל המול הקהילתי. חתך עקרוני של המול הקהילתי המציג את מוסדות הציבור המשולבים בגינות תלויות
4. העירוניים – תרבות גלובאלית חדשה
בשנת 2008, לראשונה, מחצית מתושבי כדור הארץ מתגוררים בעיר. זהו מהלך דרמטי שעיקרו יצירת קהילות חדשות עירוניות, המנותקות ממגע ישיר ובלתי אמצעי עם הסביבה הטבעית והנוף הכפרי מעבר לתחומי העיר. נוצרה תרבות חדשה, תרבות עירונית גלובלית ומתגבש שבט חדש - העירוניים. ההתקדמות הטכנולוגית המואצת בעשורים האחרונים והרווחה הכלכלית והתעסוקתית שהעיר מציעה, הביאה לגלי הגירה מסיביים לתוך הערים, וכך נוצרו ערי-על, עם אוכלוסייה של מיליונים רבים, המצטופפים בפיסת קרקע מוגדרת והמנהלים חיים עירוניים מלאים.
העיר המודרנית מציעה מרחב לביטוי אישי ולמוביליות חברתית, ועל כן הפכה למוקד משיכה לקבוצות אתניות ממקומות רבים ויצרה תרבות עירונית משוחררת ממסורות עבר ומטקסיות תרבותית מחייבת. התרבות העירונית מעמידה במרכז את הפרט ואת שגשוגו האישי. העירוניים הם שבט רב לאומי, המפתח תרבות ייחודית אורבאנית, אשר לעיתים מנותקת מהדגלים הלאומיים לה היא משתייכת. הזהות העירונית תופסת מקום משמעותי על חשבון ההשתייכות הלאומית. כך חשים תושבי ניו יורק, פריז ,ברלין או תל אביב השותפים לרעיון התרבות האורבאנית ומנהלים אורח חיים דומה. הקשר התרבותי והכלכלי בין ערי העל, במובנים רבים, קרוב יותר מאשר הקשר שלהם לטריטוריה ולתרבות הלאומיים להם הם משתייכים. כך, טורניר כדורגל בין מועדונים עירוניים בגביע האלופות יוצר הזדהות חזקה של תושבי העיר עם מועדוניו, בעוצמות אשר אינן נופלות מהזדהותם עם הנבחרות הלאומיות, אף שמרבית השחקנים המשחקים במועדונים העירוניים הם בני לאומים שונים, בני גזעים שונים ואף, במקרים רבים, דוברים שפות שונות.
התרבות העירונית, המתפתחת כאי מנותק מהסביבה המיידית, נקשרת בקלות רבה עם פלנטות אחיות מסביב לגלובוס, על ידי השווקים הכלכליים והפיננסיים, מפגשי התרבות והספורט וכמובן על ידי הטמעת החידושים הטכנולוגיים העדכניים, המעצבים את אורח החיים האורבאני המודרני. המועדון העירוני הגלובאלי הוא רשת של ערי-על, בעל חזון תרבותי משותף המונע מראייה כלכלית פונקציונאלית והמכוון לרווחת הפרט בקהילה העירונית.
במאה התשע עשרה, תרבות עיר הגנים, מבית מדרשו של Howard Ebenezer , ראתה את העיר משולבת בתוך הטבע. אורבאניות היונקת את אורחות חייה מהסביבה הטבעית ההרמונית והשקטה. לעומתה, העיר של המאה העשרים היא תוצר של תיעוש ותנועה, של יעילות וכלכליות. תבנית עירונית, המוכתבת על ידי קסם הטכנולוגיה וחזונה. Yona Friedman הציע את הSpatial City - עיר, הנפרסת במרחבים של רשתות מתכת, המנותקות מהקרקע והמאפשרות פיתוח אינסופי במרחבים הורטיקאליים. Le Corbusier צייר את העיר המודרנית- La Ville Radieuse כאוסף של מגדלי מגורים גבוהים, הפרוסים בפארקים ירוקים נרחבים והמחוברים באוטוסטראדות רחבות היקף.Ron Herron מ-Archigram הציע את ה- Walking City מן רובוטריק המאחסן בתוכו עיר שלמה, המתהלכת על רגלי מתכת.
כיום, המשבר האקלימי והסביבתי מחייב עיר האקולוגית, עיר החוברת אל ערכי הטבע והסביבה, לא רק באספקט של חיפוש אחר נוחות ירוקה ושלווה , אלא מתוך כוונה לשקם את הסביבה ולאפשר לה התחדשות, אשר תאפשר את המשך הפיתוח העירוני בראייה תכנונית אקולוגית חדשה ולא רק כהפגנה של יכולת טכנולוגית מתקדמת.
בעידן הקיימות, התרבות העירונית צריכה להכיל את המרחב הגלובאלי מעבר לתחום המושב העירוני ולהסתכל על המכלול הסביבתי, שבו העיר המודרנית היא רק חלק ממערכת אקולוגית שלמה, המבקשת קיום מאוזן.
העיר מאפשרת נגישות גבוהה לטכנולוגיה ואפשרות להטמעת רעיונות חדשים במיידיות רבה דרך המדיה הרב ערוצית, כך שניתן לנצל את עוצמתה הכלכלית והארגונית של העיר לטובת שיקום הסביבה ומשאבי כדור הארץ.
העירוניות החדשה או ה"אקו עירוניות" היא מסגרת חיים מקיימת החובקת את הטבע ומכילה אותו כמקור חיים ומעיין שגשוג.

חתכים עקרוניים המציגים את הפרויקט מעל הדרך המהירה. חתך עקרוני המציג את הביו פילטר המשמש לטיהור הפחמן הדו חמצני הנפלט מהמכוניות
5. אדריכלות בעידן הקיימות
העיר המודרנית מגיעה לקצה גבול הפיתוח הפיזי. לא ניתן להמשיך ולפרוס ערים עד אין סוף, לאורך ולרוחב, שכונה אחר שכונה, טבעת אחר טבעת, ועם זיקה רופפת למרכז עירוני היסטורי. הפריסה האין סופית של שכונות מגורים, תשתיות עירוניות ומערכות הסעה ותחבורה למרחקים בלתי סבירים, מביאה את העיר לכאוס אורבאני וחברתי.
ההגירה המסיבית לעיר, הנובעת מחיפוש אחר תעסוקה ורווחה כלכלית, הביאה לסתימת עורקיה בהיבט הפיזי, ולשינוי זהותה הדמוגראפי והחברתי.
מבחינה סביבתית, העיר הופכת למוקד משמעותי של זיהום אוויר, מים וסביבה . שמונים אחוזים מגזי החממה מיוצרים בעיר, והבניינים צורכים למעלה מחמישים אחוזים מהאנרגיה הכללית. אלו נתונים אשר אינם מאפשרים המשך צמיחה עירונית במתכונת המוכרת לנו. הסביבה האורבאנית המודרנית הופכת למקום מנוכר, רווי אלימות, ותסכול חברתי. מקום בו הפערים הכלכליים והחברתיים מאיימים על הבריאות הפיזית והקהילתית של תושביה.
בעידן הקיימות העיר חייבת להיבנות בתפיסה תכנונית אחרת. תפיסה, אשר תציע ארגון עירוני פיזי אחר וסדר חברתי קהילתי שונה, התואמים את קצב גידולה המואץ, והמאפשרים תנאים סביבתיים בריאים יותר - דגם של עיר אקולוגית או Eco City.
התבנית העירונית של ה- Eco City תתבסס על יצירת מספר מוקדים עירוניים, שכל אחד מהם יאפשר מתן שירותים עירוניים בתחומו, תוך צמצום משמעותי של מערכות התנועה הקיימות בתוך העיר החד מוקדית. כל מוקד עירוני יפתח את זהותו המקומית והתמחותו האורבאנית. יחד עם זאת, אשכול המוקדים העירוניים יכול לפתח זיקה למוקד על עירוני, אשר יציע פעילויות מתמחות של נופש ורווחה ומוסדות על עירוניים מטרופלינים, אשר מחד, אינם מצריכים יוממות אליהם ותלות מוחלטת בתפקודם, ומאידך מאפשרים לייצר זהות מקומית ותחושת מקום ייחודית לעיר החדשה.
לאורך כל ההיסטוריה, העיר נבנתה במפלס אחד, מפלס הקרקע, והחיים העירוניים התקיימו לאורך רחובות וכיכרות במפלס שטוח אחד. ה- Eco City תציע תכנית של עיר דו מפלסית (Double Deck City) ואולי בעתיד גם רב מפלסית, שבה פעילויות עירונית מתנהלות בשני מפלסים, תוך שמירה על זיקה ביניהם כך שבשטח נתון תתקיים הכפלת הפעילות העירונית. המרחב העירוני הכפול יחסוך שטח מקרקעין ויקצר טווחי תנועה בין התפקודים השונים, בין אזורי המגורים לבין מוסדות הציבור ומקומות התעסוקה וכו'. העיר המרחבית הדו מפלסית תוכל גם לחסוך בפריסת תשתיות עירוניות ובצריכת אנרגיה, הנדרשות היום בעיר החד מפלסית.
הבניינים בעיר הדו מפלסית יתפקדו באופן אנכי , עם שתי קומות קרקע ועם נגישות גבוהה יותר בין המפלסים השונים. מערך זה ישפיע גם על התמהיל הפונקציונאלי של הבניין, אשר יוכל עתה להציע מגוון שימושים עשיר גם במימד האנכי. הבניין בעיר הדו מפלסית יכיל, לצד מגורים, גם משרדים, חללי ייצור, מסחר ואפילו שטחי פנאי וגינון, לרווחת תושביו.
בעיר האקולוגית, מבני הציבור השכונתיים יכולים להתקבץ במגרש אחד, במכלול אחד, המשלב את החללים הקהילתיים לצד השטחים הירוקים המגוננים, למען הקהילה השכונתית. המבנה הקהילתי הרב תכליתי , אינו מוגדר במעטפת סגורה אלא פתוח, עם הגדרה גמישה בין החוץ לפנים, בין הבנוי למגונן, והוא יהיה גמיש לשינויים עתידיים, הנובעים מצרכי הקהילה.
הדרכים בעיר תופסות כשמונה עשר אחוזים משטחה. דרכים מהירות דוגמת נתיבי איילון אף מבתרים את העיר לשני חלקים. זוהי הזדמנות לפתור את שאלת הצפיפות העירונית מחד, וזיהום האוויר מאידך, ולאפשר רציפות עירונית על ידי בינוי מושכל מעל הדרכים המהירות. בינוי מעין זה יצוייד במערכות טיהור האוויר המזוהם, הנוצר מתנועת כלי הרכב מתחתיו, ובכך יתרום לצמצום פליטת גזי החממה בעיר.
רעיונות אלו ונוספים מעסיקים את קהילת האדריכלים בעולם בחיפוש אחר פתרונות אדריכליים ואסטטיקה חדשה, אשר יתנו מענה לתפקוד נכון של העיר האקולוגית החדשה. מילום אדריכלי חדש, אשר יתן ביטוי לפתרונות העירוניים והבניניים המסתמנים , לא רק ככורח מציאות משברית, אלא כהזדמנות להגדיר מחדש את החיים העירוניים ברמה החברתית והתרבותית, בעידן של טכנולוגיה גבוהה ותוחלת חיים ארוכה.


מבט על הפרויקט ממפלס הטיילת על הקרקע. למטה, חתך אורך עקרוני המציג את פריסת הפרויקט מעל הכביש
6. קיימות – הישרדות או דרך חיים?
המאה העשרים צימצמה מרחקים פיזיים ומרחקי תרבות ושפה, על ידי שימוש בטכנולוגיות והכתבה של שפה גלובאלית אחידה. העולם החדש, אשר בטעות מכונה כפר הגלובאלי הופך , ליתר דיוק, אוסף של ערי ענק (מגלופוליסים), הקשורים ברשתות טלקומוניקציה ומחשבים משוכללים עד מאוד. העולם נעשה שטוח ופרוס באחידות חזרתית.
נצחון האדם על הטבע ומידותיו הקטנות של כדור הארץ מביאים את האנושות לשאלה – לאן פנינו? מהי דמות העולם האנושי בעתיד?
האם דרך הקיימות, המוצעת כיום, היא פתרון זמני, על מנת להתגבר על המחסור הקיים כיום? להתגבר על נזקי האנרגיה הפוסילית? להתמודד עם השפעות האקלים והתחממות כדור הארץ? או שמא, הקיימות היא דרך חדשה, שאנו מדרשים לעלות עליה, למען הישרדותנו על פני כדור הארץ?
בין אם מקבלים את השינוי ככורח של המציאות, או בין אם מבינים שהשינוי הינו שינוי קבוע, יש מקום לראות בהזדמנות זו אפשרות להגדרה מחודשת של מהות הקיום האנושי על כדור הארץ, לא באספקט הדתי תיאולוגי בלבד, אלא באספקט הפיזי והקיומי. לאחר שהאדם ניצח את הטבע וצייר מחדש את נופיו, מהו האתגר הבא של המין האנושי? הישרדות לשם הישרדות? ריבוי אין סופי? מיגור מחלות וסכנות להמשך קיומו?
תהא התשובה אשר תהא, ברור שבכל התסריטים האפשריים יצטרך האדם להתקיים בהרמוניה עם הסביבה הטבעית בה הוא חי. הרמוניה, המבוססת על איזון אינטרסים, קבלת המגבלות הפיזיות של כדור הארץ וניסוח חזונות בקני מידה ארצי, טבעי. הקיימות היא לא בהכרח מאבק של הישרדות, אלא הכרה מחודשת עם העולם שלנו, עם יופיו ועם הפוטנציאל הטמון בו, כך שגם פיתוח הטכנולוגיות בעתיד יישענו , במידה רבה, על לימודי רזי האבולוציה, אשר לעיתים מפתיעה בעושרה וברמת הביצוע התפקודי שהיא מציעה, לפתרון שאלות שהאדם, לעיתים קרובות, פותר במורכבות יתר.
האושר האנושי טמון בהקשבה ובענווה, הנדרשים בהסתכלות על העולם והסביבה ועל הנכונות להיות חלק אינטגראלי ממעשה הבריאה.





מבט על החלל הפנימי ובמרכזו הביו פילטר לטיהור מערכת האויר בבניין. דיאגרמה המפרטת את השתלבות הבניין בסביבה ואת עקרונות התכנון האדריכלי. למטה, האגרו-האוסינג
|