Tobias Rehberger משתמש בטכניקת ציור מסנוורת כדי להעניק ללקוחות בית הקפה הוניציאני שלו חוויה אמנותית יוצאת דופן.

מבוכה רבה. לא ברור מה תהיה התחושה של באי בית הקפה. אך למעשה אין זה מפתיע כאשר מדובר ב- Tobias Rehberger שמציג ללקוחות בפרויקט החדש שלו, שעוצב ב- Venice Biennale’s Palazzo delle Esposizioni (אולם התערוכות בביאנלה של ונציה), חלל שהוא פסל תלת ממדי כדי לזעזע ולרגש באופן מיוחד את הלקוחות. בלבול כשלהו מתעורר אצל מי שמגיע לחלל הזה – שהרקע ההיסטורי שלו הוא הבר Günter (wiederbeleuchtet), שתוכנן ע"י Rehberger עצמו עבור Skulptur Projekte בעיר מונסטר (שלא כמו מרבית העבודות שלו) הוא אינו פרויקט קצוב בזמן אלא פיזי וקבוע. הוא צומח מרעיון של מסתורין ויזואלי שממשיך ומערב את הגוף כולו. ההצטלבות של קווים גיאומטריים וצבעים מנוגדים ודוגמאות המתחלפות ונשברות שוב ושוב על מישורים שונים – מהריצפה לריהוט, לתיקרה ולכל האלמנטים של המבנה -  גורמות למבקרים לאבד את התחושה המרחבית שלהם.
Rehberger משתמש בכל הניסיון האמנותי שלו לטובת הפרויקט ומעביר את האמנות לעולם שימושי. הפעולה הזו מציינת שינוי בקנה מידה בהשוואה לעבודות קודמות שלו כמו התיקרה ממנורות פלורסנט או מתאר החלונות ששיחזר מהסטודיו שלו בפרנקפורט. הוא עושה זאת ע"י המצאה של טכניקה "שאינה מאפשרת לראות" מיושמת כאן בחלל ציבורי שבו אנשים לא בהכרח מצפים לפגוש בחוויה אמנותית יוצאת דופן. פרדוקס מוצלח. בדיוק כפי שהאמנים שגוייסו לכוחות הבריטיים במלחמת העולם הראשונה ציירו ספינות בשיטות גיאומטריות לא רגילות כדי למנוע מהאויב לזהות את הפרטים שלהן, כך Rehberger משתמש בטכניקה של "ציור מסנוור" כדי לבלבל את המבקרים בקפיטריה ולמנוע מהם להבין את הדינאמיקה האמיתית של המקום. כך המראה רבת הפיאות מאחורי הבר יוצרת את אותו אפקט של עיוות כמו זה של הגלים המשתקפים על הספינות בעיני האויב, ומעניקות תחושה וירטואלית מקבילה לחוויה הצבאית של 1910.
אך יש כאן יותר מזה. העירפול של הפרספקטיבה מודגש ע"י הוספה של אלמנטים נוספים המסיחים את דעת הלקוחות כאשר הם מגששים בהגיון האסטטי של חלל הפנים: כמו פוסטרים המודבקים על הקירות ומכריזים על אירועים מיוחדים, או פיטריות בגודל אמיתי שכאילו צומחות על הקירות.
המסר של חוסר אוריינטציה והרעיון של מציאות מרובדת, למעשה מוצהרים כבר בכותרת של העבודה, בשלט של הקפיטריה המציג גם את החזון שלה: " Was du liebst, bringt dich auch zum weinen" (מה שאתה אוהב גורם לך גם לבכות). LM 

הבלבול מתעורר אצל המבקרים בחלל הזה צומח מרעיון של מיסתורין ויזואלי שממשיך ומערב את הגוף כולו. ההצטלבות של קווים גיאומטריים, צבעים מנוגדים ודוגמאות המתחלפות ונשברות שוב ושוב על מישורים שונים, גורמים למבקרים לאבד את התחושה המרחבית שלהם.