אצל בוגרי המכון הטכנולוגי בחולון ניכרה העזה רבה בהתייחסות לתהליכי הייצור של המוצר, ורוב הסטודנטים הגיעו למודלים בגודל ובחומרים נכונים, שנראו ממש כמו מוצר אמיתי וסופי שיצא זה עתה מפס ייצור. בניגוד לשנים קודמות, ניתן היה לראות לא מעט מוצרים המתבססים על טכנולוגיות של תפירה, וזאת למרות שבאופן מסורתי לימודי עיצוב תעשייתי מתמקדים יותר בתהליכי ייצור של חומרים קשיחים כמו פלסטיק, מתכת ועץ.
סוגיית נשיאת ציוד אישי בחיים המודרניים, מנוסחת בצורה מובהקת על ידי לא מעט פרויקטים של סטודנטים, ונראה שכולם מחפשים לתת פתרונות ולהתמודד עם בעיה שמטופלת הרבה, אך עדיין נותרה בלתי פתורה. אם פעם תיק היה פשוט תיק - מיכל גמיש שנושאים בו את צרכי היום-יום, עתה הוא הופך למערכת חכמה לנשיאת ציוד אישי, כפי שעולה בפרויקט של דרור ברן מחולון, וגם בפרויקט של תמר חייט משנקר. אצל ברן הפתרון המוצע הוא מערך של מספר תיקים המתחברים זה לזה באמצעות מחבר ייחודי שפיתח, ומאפשרים בחירה של חוליות-תיק שונות, בהתאם לשימוש הרצוי. בפרויקט של תמר חייט, אותו תיק עצמו משנה את הנפח ויכולת התכולה כתוצאה ממשחק במערכת פתחי גומי. שני הפרויקטים מנסים למעשה לענות על צורך בנפחים משתנים. גם חייט וגם ברן מתייחסים לאוכלוסיה אורבאנית בעלת סדר יום דינאמי ועמוס. מעניין לראות איך במקומות לימוד שונים ובאווירה שונה צמחו שני פרויקטים עם קונספט כל כך דומה. שרון לוין מחולון הבריקה ברעיון מקסים של שילוב מזוודת טרולי מסורתית עם קורקינט, לרווחת אלו הגומעים קילומטרים בצעידה במרחבים האינסופיים של שדות תעופה עצומים בעולם. גם עבודה זו מספקת פתרון שונה וחדשני לבעיה הקשורה לנשיאת ציוד אישי.

דווקא בקרב בוגרי המחלקה לעיצוב תעשייתי בבית-ספר שנקר, שצעד שנים רבות יד ביד עם תעשיית הטקסטיל, היו מעט פרויקטים שצמחו מעולם הבדים. ייצוג הולם לבדים עצמם אפשר היה לראות כמובן בתצוגה מרשימה של המחלקה לעיצוב טקסטיל. אחד הפרויקטים בעיצוב תעשייתי בלט במיוחד ולא ניתן היה להתעלם ממנו בכניסה לחלל התערוכה, הוא הפרויקט של שני אברהם בשם "חדר אוהל". אברהם גיבשה דרך אסטטית להפליא לעטוף חללים מבפנים בבד לייקרה. היא מחלקת את החלל למרחב פוליגונים הבונים יחד קונסטרוקציה העוטפת אותך בתחושה רכה ונעימה. אברהם אף פיתחה תוכנת מחשב ייעודית המבצעת את תכנון הפריסה של הקונסטרוקציה. אפשר לראות זאת כאן בתמונה, אבל צריך להיות במקום כדי לחוות את החוויה.

מספר לא קטן של סטודנטים בכל המוסדות עסקו במתן פתרונות מעשיים לבעיות של אנשים בעלי צרכים מיוחדים: נכים, או אלו העוסקים בפעילויות אתגריות שונות ולפעמים שילוב של השניים. גם מוצרי בטחון והצלה קיבלו מקום של כבוד בתערוכות השונות. בין בוגרי מכון אבני בלט בחדשנותו הפרויקט של תומר מתיתיהו שעסק בעיצוב מערכת הצלה לשייטים. מוצר זה עוזר במניעת היפו-תרמיה ומכיל אמצעי תאורה ואיתור לוויני – כל מה שתרצו כדי להציל שייט במצוקה.

עוד נישה מטופלת לא פחות בידי הבוגרים, הם מוצרים לתינוקות ולילדים. סטודנטים רבים נמשכים לעצב אותם מכיוון שהם מאפשרים חופש להשתוללות עם צבעים וצורות. ערן דוידוב ממכון אבני עיצב מגן שמש לעגלת תינוק, המאפשר לפעוט להתבונן מסביבו תוך שהוא מוגן מפני קרינת השמש. זהו מוצר נעים מבדים אווריריים ויכול להתלבש על מרבית העגלות הקיימות בשוק. הוא מעשי ביותר ועונה על צורך אמיתי. לירון הרטמן מהמכון הטכנולוגי בחולון בחרה להתמודד עם מוצר לילדים בוגרים מעט יותר. המוצר שעיצבה הוא למעשה גרסא עדכנית לילקוט בית ספר, עשוי בצורת גלגל גדול אחד, צבעוני ומזמין, הניתן לנשיאה כמזוודת טרולי.

שני פרויקטים שהוצגו בבצלאל הם בעלי אופי אופנתי מובהק וברור, ויחד עם זאת נכנסים לקטגוריית המוצרים, מכיוון שמדובר בפרטי לבוש משלימים, ולא בבגד עצמו. עבודתה של ליאת שמיסיאן מבצלאל מציגה מחקר מעמיק של צורה, חומר ומשמעות ויחד עם זאת מגיעה לקו הסיום עם מוצר אמיתי ושלם – קולקציית תיקים ונעליים הניתנים לקיפול וקימוט ומשנים את הופעתם בכל פעם. גם בעבודתה של עדי מאירצ'ק מבצלאל שלובה חקירה קונספטואלית מעמיקה, יחד עם חתירה למוצר מדף אמיתי. בפרויקט זה עוצבו אביזרי לבוש משלימים, המאפשרים לגלות או לכסות חלקים בגוף מבלי לשנות את כל ההופעה. בדומה למחקר בנושא התיקים, גם כאן מדובר באביזר שמטרתו לעזור למשתמש להתאים את הופעתו לסיטואציה נוכחית בצורה פשוטה מתוך התייחסות לאורח חיים דינאמי המכתיב רצון לשינויים תדירים. פרויקט נוסף המפלרטט עם עולם האופנה הוא של הסטודנטית גל שטרן בוגרת המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר. שטרן העמידה קולקציית גרבונים שעובדו בטכניקות שונות וקיבלו חיים בהשראה של בעלי קשקשים שונים מעולם החי. אביזר משלים מרענן וחדשני.

לא פשוט בעידן שלנו להתמודד על ליבו של הצרכן בעולם בו תעשיית הטקסטיל והחומרים הרכים, כמו תעשיות רבות, נדד באופן כמעט מוחלט למזרח אסיה, אך הבוגרים הטריים נראים נחושים להוכיח שיצירתיות רבה מבעבעת גם כאן בארצנו.