חברת דיזל ביחד עם מורוסו, סטודיו פרונט ו- Naoto Fukasawa מספקים תרגומים שונים לנושא.

החיים הטובים על פי דיזל ומורוסו

כאשר Renzo Rosso, היו"ר של דיזל, החליט להרחיב את הפעילות של המותג ולמתוח אל חדר המגורים מה שעד עתה הוא עשה רק לחדר הארונות, הוא פנה אל שתי חברות שאותן הוא העריך כ"מובילות בסקטור העיצוב": פוסקריני (בתאורה) ומורוסו (בריהוט). ניתן לאמר כי עד היום המפגש בין אופנה ועיצוב לא הביא לשינוי מהותי או בעל משמעות בתהליכי עיצוב וייצור והוא גם לא הצליח במשימה הבלתי אפשרית כמעט לפשר בין הזמן הממושך הדרוש לעיצוב (שמטרתו לייצר אובייקטים לשימוש ארוך טווח) ובין הטירוף היצירתי של האופנה (שמטרתה להמציא את עצמה בכל פעם מחדש). המפגש בין המותגים דיזל ומורוסו הוא חשוב בעיקר מכיוון שהוא יוצר עימות אמיתי בין היכולות והגישות התעשיתיות השונות של שתי החברות. "זה עולם אחר לגמרי. אך תמיד יש משהו חדש ללמוד" מסבירה Patricia Moroso, "גם אם הגישה שלנו לעבודה אינה משתנה באופן בסיסי ואנחנו עובדים יחד כפי שאנחנו נוהגים לעבוד עם מעצבים. אם לאופנה יש משהו ללמד אותנו בכל זאת, זה איך ליצור ולבנות קולקציה... ההבדל העיקרי הוא אולי במומחיות של דיזל בטקסטיל, צירוף אופייני באופנה. אנחנו, למשל, עומדים להציג 700 דוגמאות של בדים; בדיזל, לעומת זאת, בוחרים צבעים עבור הקולקציה, עפ"י הצבעוניות של העונה, וזהו. אולי אנחנו נאיבים יותר... אני מרותקת בכל אופן, ממה שהאופנה יכולה ללמד אותנו".

קולקצית מומנט

עיצוב FRONT עבור MOROSO

הקולקציה 'מומנט' (רגע) שעוצבה ע"י פרונט עושה שימוש בוטח בטכניקה של צילומים שמטרתה ליצור מידה מסויימת של אשליה באובייקטים ביתיים. מוקסמים מן הרעיון ש"אובייקטים אינם תמיד בדיוק מה שהם נראים", פרונט מנסים לבסס את היכולת של הרהיטים להתקיים כאשליה של משהו שהם לא. המחקר התחיל בצילומים של מודלים בקנה מידה 1:5 של קבוצת רהיטים. התמונות שהתקבלו הוגדלו בחזרה לקנה מידה של 1:1 והודפסו על בד. ההשלכה של משהו שעדיין לא קיים, אך שייך בכל אופן לממד מקביל כלשהו (לוגי, היפוטתי, רציונלי), יוצר אשליה של מציאות דימיונית שעדיין אינה קיימת. כך ההשלכה של התמונות המצולמות על גוף של אובייקט אמין, מציגה אותו בממד חדש, הלובש צורה במשחק הזה של הצלבה בין מידות שאינן בקנה מידה ומידות "טיבעיות". התמונות המצולמות נועדו לספר על משהו אחר; הן רומזות על משהו שנמצא במקום אחר ויוצרות תחושה של עולם מקביל. המידות ה"טיבעיות" של האובייקטים – אלו המתאימות לפרופורציות של הגוף האנושי – הן תוצר של משהו שאינו בקנה מידה (המודלים הקטנים מוגדלים במכפיל של 5 כדי להגיע למידות "הטיבעיות" של הספה): כתוצאה מכך, ניתן לחשוב שגוף המושב מתקיים בקנה מידה שונה, כאילו נבלע בממד שנוצר עפ"י פרמטרים אחרים.

פרפר גדול

עיצוב NAOTO FUKASAWA עבור B&B ITALIA SPA

כאשר חשבתי על עיצוב כסא אוכל חדש, גיליתי שאנשים יושבים תחילה זקוף מול השולחן, אך כאשר הם משתחררים בהדרגה ומשנים את היציבה שלהם, הגוף שלהם מסתובב עד אשר, בסופו של דבר, הם אינם מקבילים לכסא. כאשר הגוף נעשה "לא מקביל", הקו המרכזי של עמוד השידרה מתחיל ליטות גם הוא בהתאם לקו האמצע של הכיסא והגב פונה לעבר הצד של הכיסא. מתוך ההבחנה הזו של ההתנהגות האנושית, חשבתי להרחיב את הגב של הכיסא לכל צד. כתוצאה מהעיצוב הזה של משענת הגב, שנראה כמו פרפר הפורש את כנפיו, קראתי לכסא Papilio (פרפר).
בעקבות כסא האוכל, עשיתי שימוש באותו דגם לעיצוב השזלונג. עבור השזלונג חשבתי ששימוש בכנפיים כפי שנעשה במשענת הגב יכול לעבוד גם במשענת הראש. בצורה זו כיסוי שני הצדדים של הראש נותן הרגשה מוגנת ועוזר להרגע. בעבודה על כסא האוכל, גיליתי גם שאנשים מסובבים את הגוף שלהם על הציר הנמשך דרך מרכז המושב. מתוך ההבנה הזו, השזלונג תוכנן כאילו הוא נחתך מצורת חרוט. מכיוון שצורת החרוט ניתנת לסיבוב, לכיסא יש גם אפשרות להסתובב. כמובן שניתן גם לשבת על צד אחד. התוצאה שמתקבלת היא של כסא מפוסל, שנראה כאילו כופף מיחידה אחת.
NAOTO FUKASAWA