הדיאלקטיקה של טבע ותרבות, נמצאת בלב המחשבה האמנותית מאז ומתמיד: כיצד תובנת האדם את עצמו ואת העולם סביבו, מתיישבת בכפיפה אחת עם כל מה שנמצא מחוץ לשליטתו ולהבנייתו? מה בין התבוננות לבעלות? כיצד ה"טבעי", ה"פראי", ה"משוחרר" יכול להכיל את הנשגב, את הלוגי, את האוטופי? שלושת האמנים בתערוכה "עולמות שבריריים" מתמודדים עם שאלות אלה, תוך התכנסות וחקירה של מצע הנייר כדו - וכתלת מימד, כמו גם כחומר. הם משתמשים בנייר כנקודת מוצא שברירית לכאורה, צנועה, ומשלבים בין המסורת העתיקה של המזרח הרחוק של שימוש בנייר, לבין תפיסות מערביות עכשוויות של התקות ותעתוע, של גודש ושל עיצוב, כדי לדון במתח הבלתי פתור בין מראות וסממני טבע לבין סמלים תרבותיים של יופי ודימויים של כוחנות ואיום. 

ליאת ליבני חותכת ורושמת בנייר ובעץ עולמות מונוכרומים, הנעים בין מראות עירוניים פוסט-מודרניסטיים, לפסטורליות כפרית על גבול הקיטש. היא עושה זאת תוך שילוב והתנסות עם אלמנטים אחרים כמו אור, חול, פלסטלינה וצילום, כמו גם על-ידי משחק מתמיד עם הנייר כמשטח ועם הנייר כאובייקט פיסולי. את העץ היא הופכת למרחב שטוח של שכבות, דימויים המעידים על הפעולה המלאכותית של חיתוך צורה בחומר שהינו מרכזי בנופים הסובבים את האדם. בפעולתה היא שומרת את עין הצופה ערנית ודרוכה אל מול כוחות המשיכה והדחייה בין התרבות והטבע. לילך בר-עמי מבקשת לגעת בזהות המקומית ובמציאות היומיומית של מלחמה ופחד דרך האחר המובהק, בעיקר באמצעות הופעת הנוף באסתטיקה של אמנות המזרח הרחוק, בעיקר זו היפנית. בעבודותיה האחרונות היא יוצרת מגזרות בהשראת מגזרות הנייר הסיניות וחוקרת את המתח שבין גבוה לנמוך, בין מלאכת יד של מזכרות וברכות מנייר לכרזות פוליטיות המבוססות על שבלונות ושעתוק. המגזרות של שאול צמח מתווים עולמות פנטסטיים, הצופנים בחובם סדרים קוסמיים. ראשיתם בצורות ובדימויים מוכרים, המשתכפלים ומתרבים עד כדי הפשטה שיש לה מקצב ותבנית והיא שואפת אל האינסוף. בדרך אל היקום המתפשט הוא בוחן באמצעות הנייר מנגנונים טכנולוגיים ואת האפשרות לשלבם במבנים אוטופיים.
שלושת האמנים יוצרים נופים המשנים את אופיים אל מול פני המתבונן. נופים אלה מתהווים באמצעות שכבות של נייר על גלגוליו השונים, גזירות, חיתוכים ושקיפויות. העבודות מסמנות מרחבים אדריכליים מעשי ידי אדם ומרחבים פסבדו-טבעיים או מופשטים. כמו ביצירת הרנסס "חלום פוליפילי" אנו מובלים לתוך חללים שהינם מלאכותיים ופנטסטיים, בה במידה שהם עמלניים ומחושבים. אלה חללים המבטאים מאבקים אסתטיים ורגשיים, פוליטיים והיסטוריים תוך כדי יצירת הרמוניה פואטית.
5 בספטמבר עד 30 באוקטובר 2009. גלריה דוויק, מרכז הכנסים ע"ש קונרד אדנאואר, משכנות שאננים, ימין משה, ירושלים. טל: 02-6292220. הגלריה פתוחה בכל ימות השבוע בין השעות 20:00-10:00