בין שלל אירועי ה-60 למדינה הנערכים ברחבי העולם, אפשר למנות את "ASA 25", תערוכה קבוצתית של עיצוב תעשייתי ישראלי עכשווי, שתיפתח במרסיי ב-6 לאוקטובר (עד ל-31 בחודש). התערוכה, באוצרות המעצב התעשייתי אלון רזגור, תוצג במקביל בשני חללים: ב-Centre Design Marseille (המרכז לעיצוב, מרסיי), חלל תצוגה עירוני המוקדש לעיצוב, וכן ב-Espace Villeneuve-Bargemon (חלל תצוגה ווילנב-ברג'מון), חלל תצוגה בעיצוב חדשני, הממוקם בלב העיר העתיקה של מרסיי. התערוכה מאורגנת ביוזמת המרכז לעיצוב, מרסיי.

מרסיי היא עיר נמל גדולה וחשובה השוכנת לחופי הים התיכון. יש לה אופי ים-תיכוני ורב-תרבותי מובהק, הנובע ממיקומה לחוף הים ומאוכלוסיית מהגרים נכבדת, לעיתים ותיקה, בעיקר מצפון אפריקה – מצב התורם גם למתחים פוליטיים וכלכליים. בתנאים כאלה, נראה שתערוכה של עיצוב ישראלי, הבאה להדגיש את המאפיינים המקומיים – שילוב של מקומי ובינלאומי, יצירה באקלים חם, באווירה בלתי רשמית ועל רקע מצב פוליטי נפיץ – יכולה לזכות לקהל אוהד ומזדהה. שם התערוכה לקוח מסרט צילום בעל רגישות נמוכה במיוחד - 25 אסא, שמשתמשים בו כאשר האור בוהק מאוד. זהו האור הישראלי החם והשורף, המכתיב צבעוניות חדה וקונטרסטית, אפקט מיידי, פונקציונאליות גבוהה ומקוריות, הבאה יד ביד עם רעיון פשוט וקליט. עם זאת, כפי שמדגיש רזגור, עיצוב הוא כיום עניין בינלאומי, ומעצבים ישראליים עובדים בהצלחה עם חברות מכל העולם. רעיונות, מוטיבים ואופנות מתפשטים במהירות של טעינת דף אינטרנט, ואפשר להתעדכן גם באמצעות מגזינים של עיצוב, שהיו זמינים גם לפני האינטרנט. המעצב העכשווי, בישראל כמו בכל מקום אחר, הוא מקומי כשם שהוא בינלאומי ובכל זאת ישנם מאפיינים של העיצוב המקומי הנובעים מתרבות, מהיסטוריה ומתנאים טריוויאליים לכאורה, כמו האקלים והאור.

מיזוג גלויות

נבחרת המעצבים שבחר רזגור לתערוכה, משקפת סגנונות ודרכי עבודה אינדיבידואליים לצד כמה קווים אופייניים, הפורשים בפני הצופה מגוון כיוונים המבקשים להצביע על בשלות העיצוב הישראלי העכשווי. המוצרים נעים בין עבודות יחידאיות הנוצרות בסטודיו ובין רעיונות המיושמים בפסי ייצור תעשייתיים. על פי רוב מדובר גם במוצרים ייצוגיים, שכבר נראו בתערוכות קודמות וחלקם אף זכו בפרסים.

אין זו משימה פשוטה לאפיין את העיצוב הישראלי: לעיתים הוא ניגש בקריצה אל מוטיבים קלאסיים, ולעיתים הוא מנכס את הבוטות של חומר פשוט, יומיומי ובלתי מעובד. במקרים אחרים הוא חובר לחזות מודרניסטית ולקווים נקיים. אבל כמעט תמיד אפשר להבחין בו בנימה הומוריסטית - דקה או מופגנת, הפונה לרגישות מקומית ובינלאומית כאחת.

כמעט כל המעצבים בתערוכה מיוצגים במגוון של עבודות, המעידות על ריבוי הסגנונות והגישות הבאים לידי ביטוי בתוך כל סטודיו. ומאחר שההומור בעיצוב המוצר נפוץ בשנים האחרונות לא רק בישראל, הרי שזה אולי המאפיין המקומי המובהק: לרוב אין למעצבים המקומיים, ואפילו לבולטים שביניהם, סגנון אחד מזוהה. קהל צרפתי עשוי לחבב מאוד מנורות מהסדרה "Ice" של קולקטיב העיצוב Umamy (ערן אפלבאום, דורי אוריין ושרית עציץ). בסדרה זו, מוטיבים קישוטיים ומסולסלים שנלקחו מזרועות של שנדלירות מצועצעות והוטבעו בבלוק פלסטי שקוף התלוי מן התקרה. Umamy מציגים כאן עבודות נוספות, ובין השאר את "Still Life", אלמנט לקיר המחזיק פירות. כאן הקווים מעוגלים ואמורפיים, ומעידים שהרעיונות של "אוממי" שואבים במידה שווה גם מפלסטיקה רכה ונקייה. שולחן של סטודיו Reddish (נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן), שזכה בשם "פרימה בלרינה", מתאפיין בקווים נקיים ומעוגלים, הרומזים לצורה קלאסית של שולחן עגול בעל רגל אחת מסוגננת. זהו שולחן לבן, נקי וקלאסי, הנבדל משולחנות דומים בכך שהרגל האחת שלו מלופפת בחוט לבן, דבר היוצר אשליה אופטית של סיבוב. אובייקטים נוספים ש"רדיש" מציגים בתערוכה, ביניהם פריטי ריהוט וגופי תאורה, מעידים על הורסטיליות של התפוקה בסטודיו. מאפיין בולט של העיצוב המקומי, ושיש לו כמה דוגמאות בתערוכה, הוא מחזור של אובייקטים קיימים. סטודיו Groovy (דנית וינון שמחי) מתמחים בצורת עבודה כזו, המלווה לעיתים בנוסטלגיה אל מוצרים תעשייתיים ישנים שיצורם הופסק: טלפוני חוגה, קלטות מוזיקה ועוד. אולם זוהי לרוב נוסטלגיה שמחה ומלאת הומור. השולחן "Moroccan" שיציגו בתערוכה, יהלום בודאי את האקלים הרב-תרבותי של העיר המארחת: זהו טייק-אוף על הרהיט המזרח תיכוני הנפוץ, המורכב מפלטה מתכת עגולה ומרוקעת המונחת על בסיס רגלי עץ קטנות. בגרסת "גרובי", במקום פלטת מתכת יש שימוש חוזר בתקליט ויניל מחופה זכוכית, ומרגלי העץ נותרה צללית חתוכה בדיקט צבוע. האורנמנטיקה המוסלמית משולבת כאן בגימור נקי ובפלטת צבעים פופית.
מוצר נוסף המשלב חדש וישן בתחכום קליל ואירוני שייך ליאיר עמישי, מעצב ישראלי צעיר העובד כיום בצרפת. זהו "Bahavana", שטיח מבדידי פלסטיק צבעוניים וצפופים המסודרים בדוגמא של שטיח פרסי. מחזור של ישן בחדש, והפעם בגרסת ההברקה החד-פעמית, הישראלית והמיידית כל כך, קיים בעבודה נוספת שעמישי יציג כאן - מנורות "שרף" ("Seraph") הבנויה כנורה מכונפת, שכנפיה עשויות מבקבוקי מים מינרלים ממוחזרים.
"רדיש", עמישי ו"גרובי" כבר הציגו יחד, בתערוכה שבחנה השפעות אוריינטליות בעיצוב הישראלי העכשווי. התערוכה, "ReOriented Design", הוצגה לפני שנה בביאנלה לעיצוב בסנט-אטיין שבצרפת. מעצב נוסף שהציג איתם הוא אלון רזגור, אוצר התערוכה הנוכחית. רזגור מתמחה בעיצוב באלומיניום, וסדרת מוצרים שלו לבית, "Aluminum Lace", מנצלת את יתרונות החומר הזה ליצירת דוגמאות עדינות, דמויות תחרה, הנחתכות מצינורות. מוצרי הסדרה, לצד ריהוט ואובייקטים נוספים שלו, יוצגו בתערוכה במרסיי. המבקרים יוכלו להתרשם גם מצורות אורגניות לצד טקסטורות עדינות, המתקיימות בעבודות שני מעצבים ישראליים בולטים – טל גור וירון אליאסי. על אף ההבדלים ביניהם, אפשר לעמוד אצל שניהם על הגישה הפיסולית והעשייה הידנית המאפיינות אותם. התערוכה תציג גם מגוון מעבודותיהם של דב גנשרוא ועמי דרך, צמד מעצבים ישראלים המתבלטים בגישה אמנותית לרעיון ולחומר, וכן סדרת עבודות של עזרי טרזי שיציג כאן עבודות מתכלות וזמניות, ולאו דווקא דוגמאות מרפרטואר המוצרים התעשייתיים שלו. עוד יציגו: זיויה שרון, אילון ערמון, ערן לדרמן ואילן לאור, תומר ספיר, אורית פרייליך ו-Animi Causa (שרית אטיאס ועמית אקסלרוד), שספת הכדורים הרב תכליתית שלהם, "Feel", מפארת את הזמנת התערוכה.

ASA 25”, Design Israélien. Espace Villeneuve-Bargemon. Centre Design Marseille