בית הקפה שעל צוק לחופה של גבעת אולגה, ממוקם בבית לשימור הטומן סיפור אהבה מהעבר הרחוק בין גבר לאישה – בני הזוג חנקין המיתולוגים. בעלי המקום משמרים את האווירה והצביון הנוסטלגי, עם פריטים בניחוח אירופאי מעידן החלוצים

שילוב מבנה הבאוהאוס הממוקם לבדו על צוק הכורכר וצופה על פיסה מארץ ישראל, עם סיפורם הרומנטי של בני הזוג חנקין הקשור למקום, יחד עם העיצוב הנוסטלגי של בית הקפה שהוקם בבית והתמונות האותנטיות של הנפשות הפועלות, חוברים יחדיו ליצירת חוויה בלתי נשכחת. אל בית הקפה מגיעים דרך חופה של גבעת אולגה, ועולים אליו במעלה מדרגות. עצם הטיפוס אליו והצפייה בו מלמטה, מקנים לו תחושה של עלייה לרגל למקום נישא ורב כבוד. מרגע שהגעתם למעלה, נגלה לעינכם נוף עוצר נשימה, כשבמערב מרחביו התכולים של הים התיכון, במזרח הרי שומרון, בצפון הר הכרמל ובדרום רצועת חוף השרון.

הארמון של גואל האדמות לאהובתו

המבנה הנאצל ידוע כביתם של הזוג אולגה ויהושע חנקין. חנקין או בכינויו "גואל האדמות", נשא לאישה את אולגה בלקינד שהייתה מבוגרת ממנו ב-13 שנים, והייתה המיילדת העברייה הראשונה בארץ. תודות לקשרים שיצרה אולגה עם בעלי הקרקעות והשייחים הערביים שאת נשותיהם יילדה, החל חנקין לרכוש מהם קרקעות ולהעבירן לבעלות יהודית. בדרך זו הצליח מר חנקין לרכוש את אדמות דוראן (שלימים הפכו לעיר רחובות), אדמות עמק חפר ועמק יזרעאל, ששטחם נאמד בכ-600 אלף דונם. לזוג חנקין, שעבר הרבה תלאות והצלחות ביחד תחת השלטון הבריטי, לא היו ילדים ואת בית החלומות על ראשו של צוק הכורכר, בחוף חדרה דאז (שהיום נקרא גבעת אולגה), ביקש יהושע לבנות עבור אשתו האהובה כמחווה לאהבתם הגדולה. חנקין חשק בבית רם ונישא כדי שיהיה לרעייתו מרחב מגורים מרווח ומכובד כיאה לגברת, כשכל חלון ופתח משקיף אל ים כחול שאיננו נגמר. בית החלומות נבנה בסוף שנות ה-30 על ידי המהנדס יוסף בן אורה, שתכנן אותו בסגנון הבאוהאוס הניכר בניקיונו העיצובי. אך למרבה הצער, אולגה הייתה כבר מבוגרת מאוד ומתה לקראת תום בנייתו של הבית, היא לא זכתה להיכנס למשכן שהכין לה אהובה, שהלך אף הוא לעולמו מספר שנים לאחר מותה. מאז, "בית האוהבים" היה נטוש, עזוב ומוזנח. שנים רבות עמד על תילו כשמלח הים והלחות במקום, גרמו לחלקים ממנו להתכלות ולהתמוסס. בשנות התשעים, "קבוצת אספן" שבנתה אז את פרויקט "כפר הים" שעל רצועת חוף חדרה, שקמה ושחזרה גם את ביתם של הזוג חנקין (בשיתוף הרשות לשימור אתרים ועיריית חדרה) והציעה אותו במכרז להשכרה כבית קפה. אלה גבריאל ושדי שעסקה באותה התקופה במקצועות התיאטרון, הגיעה למבנה במסגרת מחקר שעשתה על הגברת חנקין, התאהבה בסיפורם של הזוג והיא ובן זוגה אריק ניגשו למכרז וזכו בו. הבית, אמנם לא זכה לשמש את הזוג חנקין, אך משמש את הזוג ושדי ואת האורחים שהם מארחים במקום.

קפה ברוח ארץ ישראל בשנות ה-30

בעלי המקום עיצבו את פנים הבית תוך שמירה על צביונו הנוסטלגי והאותנטי. הם ריהטו וקשטו את המקום בפריטים של פעם, שנאספו ולוקטו בדקדקנות בשווקים שונים בעולם, המעניקים תחושה שעוד רגע תצא מהמטבח גברת חנקין בכבודה ובעצמה, ותגיש לנו כוס תה עם עוגיות. מרצפות מצוירות, בדי וילונות רכים מתנופפים באלגנטיות מהבריזה הבאה מן הים, שנדלירים משתלשלים מהתקרה מטה, ריהוט עץ הכולל שולחנות וכיסאות שונים, מרופדים בבדים מגוונים. פריטים שהשתמשו בהם בעבר, הפכו לדקורציה משלימה בתפאורה, כדוגמת פתיליות, רדיו ישן, ויטרינה ובה כלי זכוכית ישנים וסיפולוקסים. על קירות הבית תלויות תמונות של בני הזוג חנקין, חבריהם, משפחתם וסביבתם הקרובה, ממוסגרות במסגרות עץ או מפוזרות מתחת למשטח הזכוכית שעל השולחנות. הדמויות שמצולמות בשחור לבן, לובשות את מיטב בגדיהם, ישובות ומוכנות לאות שהצלם ייתן להם ויקפיא את הרגע. אלו סוחפות את הנכנסים לבית הקפה למסע בזמן, לביקור בתקופה שנמוגה בתחילת המאה, שלוותה בהמון אהבה בין איש לרעהו, בין גבר לאישה ובין האדם לאדמה. את התמונות ליקטה ושדי בארכיון "החאן" השוכן בירושלים, בו נמצאים כל החומרים והמסמכים הארכיונים של העיר חדרה והיא גם נברה בספרי התקופה ודלתה מהם אינפורמציה שסייעה לה להשלים את חלקי הפאזל השונים של המקום, ליצירת האווירה המיוחדת.

הדמויות מעבר המקום, המצולמות בשחור לבן כשהן במיטב בגדיהן, סוחפות את הנכנסים למסע בזמן לתחילת המאה, לאהבה בין איש לרעהו, בין גבר לאשה, בין אדם לאדמה

כלי האוכל המשמשים את הסועדים במקום, נרכשו מירושות בתים שהוצעו למכירה. ההחלטה לעצב את המקום בהתאמה לשנות ה-30, דרשה מבני הזוג לתור אחר כלים שיותאמו לאווירה ולא יחרגו מהעיצוב שרווח אז. כוסות ומלחיות עשויות זכוכית עם פיתוחים וריקועים שונים, סכו"ם כסף עם עיטורים של שריגי צמחים מתפתלים, צלחות פורצלן עליהן מצוירות בעבודת יד סצנות אידיליות צבעוניות וענוגות, ומבחר ספלים בגדלים וצורות שונים. אלו כמובן לא מורכבים מסטים זהים, אלא ככלים בודדים, אף אחד מהפריטים איננו דומה למשנהו, אך שייך לתקופתו וכך תורם לחוויה האותנטית במקום.
בתהליך השיפוץ והשיקום שעבר הבית נוספו שתי מרפסות, המאורגנות בזו אחר זו בצורה מדרונית, ומתחשבות בטיפוגרפיה של הצוק. המרפסת העליונה מקיפה את המבנה כצורת האות L והאחרת ממוקמת מתחת לצלעה הקצרה של המרפסת העליונה. אלו צופות לנוף רחב ידיים ומגדילות את חלקת האלוהים הקטנה.
בית חנקין, כפר הים מפרץ בנימין, חדרה. איך מגיעים: מכביש החוף פונים ימינה במחלף חדרה (אולגה) ונוסעים על שדרות בגין מערבה, עד הים. הכניסה חופשית דרך מתחם כפר הים (הבית יושב על המצוק הדרומי).

צילום בני הזוג חנקין מארכיון מוזיאון החאן